הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד, לימד בישיבה, וגם בימי החנוכה היה נשאר כמעט לבדו בבית המדרש בשעת ההדלקה.
שאלתי אותו: הרב, מדוע אינך נוסע לביתך בקדומים, להדליק נרות בזמן?
השיב: אשתי מדליקה עלי בבית בזמן ההדלקה!
"אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה". (שו"ע או"ח סימן תרע"ה סעיף ג')
כידוע: חושך לא מגרשים במקלות. חושך מגרשים ע"י הוספת אור!
האחד: חיילינו הגיבורים, בעל, אב, בן, אח, כל אלה ידליקו את האור ע"י ניקוי העולם מהכוח השטני המשחית, וזה עצמו יוסיף אור וטוב בעולם.
השני: נשות החיל, "נר חנוכה איש וביתו", והבית זו האשה:
אמר ר' יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי – אשתי – אלא לאשתי: ביתי!
נשים גיבורות ויקרות:
עם הקושי להדליק ללא נוכחות הבעל, דעו כי זכות גדולה היא לכן, להמשיך את גבורתה של יהודית, אשר הכריעה את המלחמה, ע"י הריגתו של הלופורנס היוני.
בהדלקתכן, אתן מאירות את האור, ומסלקות את החושך, ומוסיפות גבורה לבעליכן בחזית!
חיזקו ואימצו!
חג חנוכה מבורך ושמח!
© כל הזכויות שמורות לכושרות
